יהודי פקיעין ויצחק בן צבי

יצחק בן צבי, אשר שימש ראש הועד הלאומי, מחתומי 'מגילת העצמאות' ומאוחר יותר נשיאה השני של מדינת ישראל, היה מראשוני החוקרים של היישוב היהודי בפקיעין והשקיע במחקרו זמן רב. אשתו, רחל ינאית בן-צבי, עסקה גם היא בחקר סביבתה של פקיעין בהיותה אגרונומית. היא סייעה רבות בשימור מורשת יהודי פקיעין כשביקשה מהסופרת רבקה אלפר לכתוב אודות חיי משפחת זינאתי. לימים יצא הספר "אנשי פקיעין" בו רבקה אלפר שילבה בין המציאות ההסטורית לדרמה המשפחתית של משפחת זינאתי .

יצחק בן צבי ראה ביהודי פקיעין נצר ישיר לאברהם אבינו, יהודים שיצאו היישר מדפי התנ"ך והמשנה. כאיש העליה השניה, הבין בן צבי שחזון היהודי החלוץ, הלוחם והאיכר אינו המצאה של בני דורו- הוא היה קיים כאן אלפיים שנה, יום יום, ללא הפסק. יהודי פקיעין הם שהגשימו אותו, וכמותם שאר המוסתערבים של שפרעם וכפר יאסיף. אלא שנפשו של בן צבי נקשרה דווקא בבני הקהילה שלנו, וזו הסיבה למאמציו הבלתי נלאים להשיבם לכפר לאחר הגירוש בתרצ"ח. הוא הבטיח להם אדמות חקלאיות תחת הנוחות היחסית בעיר, שהעניקה להם גם חוסן כלכלי. הוא ניסה לשכנע אותם לשוב אל אדמת אבותיהם, אבל רובם נשארו אי-שם בחדרה, מתפרנסים אצל הברון ונהנים מהשפע שיש לעיר להציע. האדמות שנקנו אוכלבו במהרה על ידי חלוצים אחרים, וקיבלו את השם "מושב פקיעין החדשה".

בין פעולותיו של בן צבי לשיקום קהילת יהודי פקיעין:

◊ הקמת בית הספר העברי לילדי היהודים בפקיעין. הוא גם דאג לשני מורים ולחדר בשבילם.

◊ שיפוץ בית הכנסת העתיק שניזוק עם הזמן.

מלבד כל זאת, יצחק בן צבי היה אוזן קשבת לכל טרוניה של יהודי פקיעין, שנצטמצמו מאוחר יותר למשפחת זינאתי בלבד. הוא שעה לכל בקשותיהם ונהג בהם כבני בית בלשכתו. קשר בין נשיא מדינה למשפחת זינאתי הפך מעין מסורת, והם היו באי לשכותיהם של נשיאים רבים ממשיכי דרכו של בן צבי, דוגמת יצחק נבון וזלמן שז"ר.

מדוע דווקא פקיעין

ד"ר אלעד בן דרור מאוניברסיטת בר אילן מלווה את עמותת בית זינאתי כיועץ אקדמי. בן דרור חוקר את מהות והסטוריית הקשר של יצחק בן צבי ויהודי פקיעין. עד כה נאספו חומרים רבים המתעדים את פועלו של בן צבי. מה הניע אותו? למה דווקא פקיעין? את מי הוא רתם לעניין? וכיצד תיחזק את הקשר עם יהודי פקיעין ושאר בני הדתות בפקיעין? שאלות אלו ואחרות הם חלק ממאמר שיצא לאור בקרוב.