קבר רבי יוסי דמן פקיעין
קיצור תולדותיו
בסמוך לטחנת הקמח שוכן קברו של התנא רבי יוסי דמן פקיעין, המוזכר בספר הזוהר. מסופר כי בשעת מיתתו בנו ה"ינוקא" נשק לו ופנה לריבונו של עולם בתחינה: "שלח תשלח את האם כתוב, קודם תשלח, ואתה לוקח את אבי מול עיני?". חזרה נשמתו של רבי יוסי דמן פקיעין לעוד כ"ב שנה.
ובפירוט:
לגבי קברו של ר' יוסי דמן פקיעין קובע י' ברסלבי כי המסורת לפיה קבור בפקיעין מופיעה רק במאה ה-18, ובכל מקרה לא הייתה ידועה במאה ה-16 מאחר שהאר"י קבע את קברו של ר' יוסי על הדרך בין מירון לצפת.
ר' יוסי מוכר לנו מספר הזוהר וכבר שם מסופר סיפור מופלא אודות תחיית המתים שהתממשה בו בעקבות טענותיו של בנו הקטן בפני בורא עולם. רבקה אלפר, בספרה 'אנשי פקיעין', מציינת שמאחר שרבי יוסי זה היה בן המקום, קרוב הוא לליבותיהם של אנשי הכפר. כל העדות באים לקברו בכל צרה ויבקשו את עזרתו.
סיפורים רבים מסתובבים בכפר ובקרב שרידי הישוב היהודי אודות קברו של ר' יוסי. אחד מהם, המובא בספרה של אלפר, מספר אודות אברהם דוד הכהן תומא אשר רצה לבדוק את עומקו של הקבר, "מה עשה? לקח קנה סוף ותחב לתוך הפתח והניעו הנה והנה. מיד נקפו ליבו על שנתפתה ליצר הרע וחילל את הקודש. בשובו הביתה היה סר וזעף, ובלילה ישב וקרא בשקידה בספר הזוהר לגרש את הרוח הרעה המבעתת אותו. פתאום נפתחה הדלת ובפתח הופיע איש לבן זקן עטוי תכריכים לבנים וקרא: "למה חיללת קברי? חייב מיתה אתה על חטא זה! אך הואיל ומצאתיך הוגה בספר הזוהר, לא את נפשך אקח כי אם את נפש בנך" – ונעלם. הוא נבהל ונדחף אל עריסת בנו והנה מצאהו קודח בחומו, ולעת בוקר השיב הילד רוחו לאלהים".